עולמם של חברי קיבוץ של השומר הצעיר חרב עליהם עם מותו של סטאלין, ב-1953. בראש הקהילה ניצבים שלושה סנדלרים עם שפמים סטאליניסטיים – מושקו, לייבל ואברמ’לה. דרך תהליך ההתפכחות האישי שהם עוברים, ששיאו גילוח השפמים בעקבות הגילויים על פשעיו של סטאלין, הצופים מקבלים הצצה לתהליך ההתפכחות הקולקטיבי של תומכי הקומוניזם בארץ בשנות ה-50, ולסדק שנפער בשמאל הציוני הסוציאליסטי. הסרט השתתף בפסטיבל קאן במסגרת "מבט מסוים".
ביוגרפיה קולנועית של ג'ון ריד (וורן בייטי, המכונה בסרט "ג'ק"), עיתונאי שמאלני שחי באמריקה בתחילת המאה הקודמת. הוא מתאהב בלואיז, עיתונאית וסופרת פמיניסטית, העוזבת את בעלה למענו. השניים חשים שהעולם עומד לפני מהפכה ונוסעים לרוסיה, שם הם מגלים שהחיים לפי האידיאל הקומוניסטי מורכבים יותר מכפי שחשבו. סרט עצום, סוחף ומרהיב עין. בייטי מתגלה כבמאי בעל חזון שיצירתו פוליטית ואפית.
במאי: וורן בייטי
שחקנים: ווֹרְן בֵּייטי, דַיֵאן קִיטוֹן, ג'ק ניקוֹלסוֹן
(194 דק', אנגלית, תרגום לעברית ולצרפתית)
פרס הבמאי הטוב ביותר, פרס הצלם הטוב ביותר ופרס שחקנית המשנה הטובה ביותר, אוסקר 1982
מסעם הסוריאליסטי של קורין ורולאן, זוג נשוי, במהלך סוף שבוע אחד שבו הם חומדים את כספם של הוריה של קורין ומוכנים לשם כך לעשות מעשים בלתי נסלחים. זוהי ללא ספק קומדיה, או נכון יותר מסה על אודות הקומדיה הקולנועית, שעניינה האמיתי הוא התקפת מחץ על החברה הצרפתית, תרבות המערב והקפיטליזם. מבנה הסרט פרגמנטרי, ודומה כי הוא אינו עושה כל מאמץ כדי להתחבב על הצופה. סצנות ארוכות, לכאורה נטולות פשר או הצדקה, נערכות לצד סצנות פעולה קומיות נהדרות. שיאו של הסרט הוא סיקוונס הפקק הקולנועי שקורא תיגר על הפקק שב"רומא", סרטו של פדריקו פליני.
11 איש בלבד נכחו בהלווייתו של קרל מרקס בשנת 1883. בשנים שלאחר מכן, רעיונותיו ישנו את העולם. סיפורו של גדול האקטיביסטים, שחזה את הקפיטליזם, יצא נגד דיכוי הפועלים ויצר כלים להתנגדות.