(צרפת, 1945) דרמה “ילדי גן העדן” הוא אחד מסיפורי האהבה הגדולים ביותר שבראה האמנות השביעית – לא סתם אהבה אלא אהבה בהא הידיעה – סיפור על היחסים הנצחיים בין מימיקן שגדולת אמונתו בשתיקתו, לבין אשה חושנית אמיצה וחכמה. סביב יריעת ענק על חיי הבוהמה והעולם התחתון של פריס בשנות ה־40 של המאה ה־19, בזכות העיצוב האמנותי שהקים לתחיה את פריס של המאה ה־19, עם הבימוי האינטליגנטי של קארנה, התסריט הרומנטי מאת ז’אק פרוור – כל אלה הופכים את “ילדי גן העדן” לאחת מיצירות המופת הגדולות של הקולנוע.
במאי: מרסל קרנה שחקנים: ארלטי, ז’אן-לואי בארו, מריה קזרס (195 דק’, צרפתית; תרגום לעברית)
(יפן, 2021) דרמה במאי תיאטרון עדין ורב כישרון עובר אחרי מות אשתו לעיר חדשה כדי לביים את “הדוד וניה”. התיאטרון מצוות לו נהגת צעירה, שאחראית על הסעתו מבית המלון אל חדר החזרות. במהלך הנסיעות ילמדו שתי הדמויות המופנמות להכיר זו את זו, ואולי אף כל אחת את עצמה. בעיבוד לשני סיפורים קצרים מאת הַרּוקי מּורקאמי, הבמאי ריֹוסּוקֶה הָמגּוצ’י מגיש סרט יפהפה ומהורהר על בדידות, אהבה והאומץ להתמודד עם העבר.
במאי: ריֹוסּוקֶה הָמגּוצ’י שחקנים: הידֵטֹושי נישיג’ימָה, טֹוקֹו מיּורָה (179 דק’, יפנית; תרגום לעברית ולאנגלית)
זוכה פרס התסריט הטוב ביותר, פרס תא העיתונאים ופרס חבר השופטים לסרט הטוב ביותר, פסטיבל קאן 2021.
(ארה”ב, 1977) דרמה שרה היא כוכבת תאטרון מפורסמת שמתקשה להשלים עם העובדה כי בגילה מאהבים צעירים כבר לא באים בקלות. אם לא די בכך, במחזה החדש בכיכובה עליה לגלם אשה בת גילה – שגם לה יש בעיה עם הריקנות, גם היא ספקנית ביחס לחיים ולקריירה. התקציר הנ”ל עשוי להזכיר במעט את “הכל אודות חווה” אבל ג’ינה רולנדס היא לא בטי דיוויס – כאן המצלמה והשחקנית מקרבים אותנו אל נימי נפשה של אשה שנמצאת רגע לפני משבר, אבל רולנדס עושה זאת עם מידה של הומור שהופכת את הסרט לחוויה מיוחדת במינה.
במאי: ג’ון קסאווטס שחקנים: ג’ינה רולנדס, בן גזארה (143 דק’, אנגלית; תרגום לעברית)
(צרפת, 2014) דרמה בשיא תהילתה הבינלאומית, שחקנית תיאטרון מוזמנת להופיע שוב במחזה שהעניק לה תהילת עולם. הפעם מוצע לה התפקיד הבוגר במחזה, העומד בצלו של תפקיד השמור לכוכבת צעירה. השחקנית והעוזרת האישית שלה נוסעות לאזור מבודד בהרי האלפים כדי להתכונן לתפקיד. העבודה אינטנסיבית, לעתים אפילו משפילה, אך היא מאפשרת לשחקנית הוותיקה לבחון את חייה ואת הישגיה.
(שבדיה, 1982) דרמה שנה אחת בתחילת המאה בחייה של משפחה שוודית בעלת תיאטרון בעיר שדה קטנה. בראש המשפחה עומדת הסבתא, שחקנית בדימוס, וסביבה מתלכדים שלושה דורות. “פאני ואלכסנדר” אמור היה להיות סרטו האחרון של ברגמן ובכך לסכם ארבעה עשורים של עשייה קולנועית, ועל־כן הוא עמוס במוטיבים אוטוביוגרפיים, וגם באלמנטים תמטיים וצורניים המוכרים מסרטיו הקודמים. “פאני ואלכסנדר” הוא עיבוד המקורי ליצירה שנועדה עבור הטלויזיה (ואורכה כמעט 6 שעות) והתוצאה היתה להצלחה בינלאומית וגרפה בין השאר שלל פרסי אוסקר.