ז'אן אוסטאש - מחווה
מזה שנים לא היתה אפשרות לצפות בסרטיו של ז'אן אוסטאש, בעולם ובארץ. עניין מתסכל הקשור בסכסוך הקשור בזכויות יוצרים, יחסי אבות ובנים ובעותקי סרטים ישנים שנשחקו. רגע לפני פרידתנו משנת 2024, זוכה הקהל בהזדמנות פז, לחוות את חיי הבוהמה הפריזאים של שנות השישים
והשבעים של המאה הקודמת. כן, לפניכם רטרוספקטיבה ליצירתו של אוסטאש בהפקת הסינמטקים של תל-אביב, ירושלים, חולון והרצליה יחד עם צוות המכון הצרפתי ועם ד"ר אריאל שוייצר, מבקר קולנוע בכתב העת "מחברות הקולנוע".
סינמטק הרצליה יציג במהלך החודשים דצמבר 2024 וינואר 2025, 4 מיצירותיו של ז'אן אוסטאש: את היצירה שכולה רוח נעורים "אהובותיי הקטנות" וגם את האפוס המלנכולי הנודע "האמא והזונה", שני סרטים קצרים נוספים יאוגדו לכדי חגיגה אחת ברוח חג המולד ונקודה לשימת לב בגינם, הרצליה תהיה העיר היחידה במרכז שתציג אותם עם תרגום לעברית.
אוסטאש פרץ אחרי דעיכת הגל החדש הצרפתי שהניב שמות מפורסמים כמו טריפו, גודאר ושברול. הקולנוע שלו דל תקציב ונושאיו הם יחסי פיתוי, חיזור וזוגיות. מניין חייו היה קצר, 43 שנים בסך הכול, שכן הוא נטל אותם בירייה. יש משהו סמלי בהתאבדותו בתחילת שנות השמונים, עשור המסמן שינוי מהותי בסגנון הקולנועי לכיוון זה הפופולרי (קולנוע של משחקי וידיאו וערוץ MTV הקצבי), ואת הולדתה של המדיה הביתית.
תקציר ישן שנלקח מהעלון של קולנוע פריז המיתולוגי מבטיח סרטים בהם דמויות נכנסות לפריים הקולנועי, ומשוחחות ארוכות עד שהמסך מחשיך עליהן. ובכן, עם יד על הלב כך הוא, קל וחומר בסרט החשוב ששמו הפרובוקטיבי הוא "האמא והזונה". מין הראוי שאוהבי קולנוע המוכנים לשוב אחורה בזמן ייתנו צ'אנס אל האירוע המיוחד הזה שרקמנו לכם רגע לפני כניסתה של שנה חדשה שמי ייתן ותהיה טובה יותר, לחטופים וגם לנו.
אהובותיי הקטנות - My Little Loves
+ הרצאה מפי ד"ר אריאל שוייצר, מבקר סרטים בכתב העת "מחברות הקולנוע"
יום רביעי | 11.12 | 20:30
(צרפת, 1974) דרמה
דניאל, נער שתקן ומופנם, מביט על הנערות המתבגרות סביבו בסקרנות. לאט לאט, הוא מנסה לאזור אומץ ליצור עמן קשר. סיפור התבגרות בעיר נרבון בצרפת הכפרית, המכיל מוטיבים אוטוביוגרפים רבים (ז׳אן אוסטאש גדל תקופה ממושכת אצל סבתו בעיר נרבון). אמו של דניאל מגולמת על ידי אינגריד קאוון, כוכבת רבים מסרטיו של ריינר וורנר פסבינדר, מהבמאים המשפיעים ביותר על אוסטאש. ׳׳שואלים אותי לעיתים קרובות מדוע בחרתי לעשות את הסרט הזה. מעבר לתשובות אנקדוטיות וחסרות חשיבות, הבנתי שהסיבה היחידה שעליה אני יכול להצביע היא שעשיתי את אהובותיי הקטנות מתוך הכרח. כמו כל הסרטים שעשיתי עד כה, עשיתי את הסרט פשוט כי הייתי חייב׳׳. ז׳אן אוסטאש.
במאי: ז’אן אוסטאש
שחקנים: מרטין לב, אינגריד קאוון, ג׳אקלין דופרן
(123 דק’, צרפתית; תרגום לעברית ולאנגלית)
לפני הסרט תתקיים הרצאה מפי ד”ר אריאל שוייצר, יוזם המחווה, מבקר סרטים בכתב העת “מחברות הקולנוע”, היסטוריון של הקולנוע, מבקר ואוצר הפועל בצרפת ובישראל..
במועדון הריקודים רובינזון - Du côté de Robinson
+ לסנטה קלאוס יש עיניים כחולות - Le père Noël a les yeux bleus
יום רביעי | 18.12 | 20:30
שני סרטים בכרטיס אחד!
במועדון הריקודים רובינזון – Du côté de Robinson
(צרפת, 1963) דרמה
בכיכר קלישי בפריז, דניאל וג׳קסון, שני חברים חסרי פרוטה, נפגשים במטרה לחזר אחרי בחורות. הם משוטטים ברחובות רובע מונמארטר ופוגשים צעירה שאותה הם מזמינים למועדון ריקודים. סרטו הקצר הראשון של אוסטאש, שמסרטט כמה מהתמות שיעסיקו אותו לאורך כל יצירתו, ובעיקר בחינת היחסים בין המינים על רקע מתח מעמדי. ׳׳בסרט ראשון זה, אלתרתי את כל הסצנות, שגם אם לא היו כתובות על הנייר, הן היו כתובות אצלי בראש׳׳. ז׳אן אוסטאש.
במאי: ז’אן אוסטאש
עם: אריסטיד דמוניקו, דניאל בארט, דומיניק ג׳איר, ז׳אן אוסטאש
(39 דק’, צרפתית; תרגום לעברית)
+
לסנטה קלאוס יש עיניים כחולות – Le père Noël a les yeux bleus
(צרפת, 1966) דרמה קומית
דניאל הוא גבר שרמנטי, אם כי מעט עצל וחסר מוטיווציה למציאת עבודה כל שהיא. החורף ההולך וקרב מעורר בו את הרצון העז לרכוש מעיל צמר אופנתי. הוא מתפתה להצעתו של צלם, להתחפש לסנטה קלאוס לקראת חג המולד הקרב ובא, ולשדל עוברים ושבים להצטלם עימו בעבור סכום סמלי. עד מהרה מגלה דניאל שזהותו המוסווית מקלה עליו להכיר נשים, הרבה נשים ! אשר ביום מן המניין לא היו מעיפות מבט שני לכיוונו.
במאי: ז’אן אוסטאש
שחקנים: ז’אן-פייר לאו, ז’ראר צימרמן, הנרי מרטינה
(49 דק’, צרפתית, תרגום לעברית)
האמא והזונה - The Mother and the Whore
יום שבת | 11.1 | 11:00
(צרפת, 1973) דרמה
סרטו היפהפה, הכן, הכואב והחושפני של ז'אן אוסטאש, שזכה לא מכבר לשחזור מרהיב, עוקב אחר שלוש דמויות הנסחפות בים של שיחות על המהפכה המינית של שנות ה-60. הדמות המרכזית היא עיתונאי המבלה את מרבית זמנו בבתי הקפה של פריז ונע בין שתי הנשים של חייו – בעלת בוטיק אימהית וסבלנית ואחות חופשייה ונועזת. הסגנון הקולנועי "פשוט עד כאב", כפי שהגדיר אותו אחד המבקרים; דמויות משוחחות, הרבה תצלומי תקריב ותאורה פשוטה.
במאי: ז'אן אֹוסטַאש
שחקנים: ז'אןּ-פייר לֵיאו ברנדט לָפֹון, פְרַנסּואֶז לֶּברֹון
(215 דק', צרפתית; תרגום לעברית)