פייר פאולו פּאזוֹליני: מחווה

יוני - אוגוסט 2022

פייר פאולו פּאזוֹליני נולד לפני מאה שנה בבולוניה, וגדל בכפר של אמו, קסארסה, שבמחוז פריולי, בצפון. הוא התבגר כנער רגיש, משורר, הומוסקסואל, בתקופת השלטון הפשיסטי. הוא היה מחלוצי כתיבת שירה בדיאלקט מחוזי, דבר שהיה אסור  בימי מוסוליני, שבקש לאחד את איטליה ולטשטש את ההבדלים שבין המחוזות. פאזוליני החל לעסוק בפעילות במחתרת קומוניסטית ואף נעצר וברח משוביו הגרמנים. אחיו, גואידו, ששירת במחתרת, נהרג בסוף המלחמה. האירועים הללו עצבו את פאזוליני כאיש פוליטי ואידאולוגי, לצד היותו אינטלקטואל (היה בעל דוקטורט בבלשנות), הוגה דיעות ואמן רב תחומי. אחרי מלחמה עבר פאזוליני עם אמו לרומא. בשל מחסור באמצעים, הם התיישבו ב”בורגאטה” – פרברי העוני של רומא, ששם התגוררו מהגרי עבודה בעיקר מדרום איטליה, בני מעמד הפועלים, או התת-פרולטריון (מובטלים, פושעים קטנים).  בשל היכרותו עם הדיאלקטים המחוזיים, עבד פאזוליני ככותב דיאלוגים באולפני הקולנוע, “צינה צ’יטה”. בין היתר השתתף בכתיבת הדיאלוגים ל”לילות כביריה” של פליני.

הוא חמק מלהיות חלק מהבראנז’ה האינטלקטואלית ברומא, למרות שספריו ומאמריו זכו להערכה רבה. פאזוליני התחבר עם צעירי הבורגאטה. הם הפכו להיות גיבורי השירים והרומנים שכתב (ביניהם “חיים אלימים”, שתורגם לעברית). משנת 1961, כאשר החל ליצור סרטים, הפכו תושבי הבורגאטה האותנטיים לשחקנים וניצבים בסרטים. את סרטיו הראשונים, “אקאטונה” (1961), “מאמא רומא” (1962), “לה ריקוטה” (1963), ו”ציפורי טרף, ציפורי שיר” (1966) צילם פאזוליני בפרברי רומא, בהשראת העקרונות של הניאוריאליזם האיטלקי.

לאורך השנים המשיך פאזוליני בפעילותו במסגרת המפלגה הקומוניסטית, אך סבל מרדיפה, כולל תביעות משפטיות, בשל נטיותיו ההומוסקסואליות.

פאזוליני התעניין מאד בשרידים של התרבות והאסתטיקה הארכאית בתוך התרבות איטלקית של זמנו, שאותם מצא בעיקר בפרברי רומא. הוא טען שהנצרות האיטלקית קרובה יותר לפגניות מאשר למונותאיזם. בשנת 1963 החליט לצלם “הבשורה על פי מתיאוס הקדוש” (1964), שהיא החלק החברתי ביותר בברית החדשה. הוא נסע לישראל ולירדן לחפש את האתרים שבהם הטיף ישו את תורתו, אך גילה, לאכזבתו, שישראל מודרנית מדי, מחד, והאתרים הנוצרים (כולל בירושלים המזרחית, תחת שלטון ירדן) מלאים בכנסיות מתקופות שונות. העולם שבו התהלך ישו השתנה לחלוטין. הסרט התיעודי “חיפוש אתרי צילום בפלסטינה” (1963) מתעד את מסעו המרתק של הבמאי, כולל ביקור בקיבוץ ברעם, שם ביקש לראות את המימוש של הערכים הסוציאליסטים שבהם האמין. הסרט צולם לבסוף בדרום איטליה והוביל את פאזוליני להתנגשות עם הותיקן.

פאזוליני לא נרתע מהקונטרברסליות. הוא ביקש לחקור את העולם הארכאי באמצעות מיתוסים יווניים. הוא צילם את “אדיפוס המלך” (1967) באתרים מדבריים וארמונות בוץ במרוקו, ואת “מדיאה”  (1969) – בדרום טורקיה. את האוריאסטיה של אייסכילוס התכוון לצלם באפריקה, אך בסופו של דבר נותר רק סרט תיעודי על חיפוש אתרי הצילום.

בשנת 1968 יצר פאזוליני את “תיאורמה” הפיוטי והפילוסופי, שבו תקף את הבורגנות האיטלקית. בניגוד לרוב סרטיו, שבהם המעיט להשתמש בשחקנים מקצועיים, כאן ליהק צוות בינלאומי של שחקנים. הוא חקר בסרט את המפגש ההרסני של משפחה בורגנית עם זר שמשחרר אותם מהעכבות המיניות שלהם – ולאחר מכן נוטש אותם להתפוררות הרסנית.

בשנות השבעים יצר פאזוליני את “הטרילוגיה של החיים”, שלושה סרטים שמחיים את תרבות ימי הביניים, הפרה רציונלית: “דקמרון” (1971) על פי בוקאצ’יו, שבו מגלם פאזוליני עצמו את הצייר ג’יוטו; ו”סיפורי קנטרברי” (1972) על פי צ’וסר, שבו מגלם פאזוליני את דמות המשורר. בשנת 1974 נסע פאזוליני לצנעה שבתימן כדי לצלם את “אלף לילה ולילה”. פאזוליני חוקר את הייצריות שבאה לידי ביטוי ביצירות הללו, עם סצנות מין בוטות.  

סרטו האחרון של פאזוליני, “סאלו, 120 הימים של סדום” (1975), הוא יצירה אנטי פשיסטית רדיקאלית, עיבוד למרקיז דה סאד, שממוקמת ברפובליקה הפאשיסטית של סאלו, בתקופה שבה מוסוליני שלט בצפון איטליה ורצח את בני עמו. הסרט כולו הוא מסכת של התעללות גופנית/נפשית ומינית של קבוצת פשיסטים אינטלקטואלים בנערים ונערות צעירים. הסרט, שהוא כמעט בלתי נסבל לצפיה, נאסר על ידי הצנזורה במדינות רבות.

פאזוליני נרצח ב-2 בנובמבר, 1975, בחוף אוסטיה ליד רומא, על ידי עובד מין צעיר. עדיין לא הוכרע מהו הרקע לרצח, וקיים חשד כבד שהצעיר נשלח על ידי מתנגדיו הפוליטיים של פאזוליני.

מאת: אושרה שוורץ

 

ציפורי טרף, ציפורי שיר

1.7, 21:00

ציפורי טרף, ציפורי שיר

The Hawks and the Sparrows

(איטליה, 1966) דרמה קומית/פנטזיה

אב ובנו משוטטים ברחבי רומא וסביבותיה ופוגשים בדרכם עורב מדבר. העורב מצטרף אליהם במסע רצוף הרפתקאות, שבמהלכו הם פוגשים בעלי אדמה שמתנכלים להם, משפחה ענייה, להקת שחקנים נודדת, כנס של רופאי שיניים חובבי שירה ולבסוף זונה. לאורך המסע העורב השנון, שתפיסת עולמו מרקסיסטית, אינו מפסיק להטיף וללהג ומנסה לחנך את השניים לדרכו הסוציאליסטית, אבל כל עורב בא יומו.

במאי: פייר פאולו פָּאזוֹליני

שחקנים: טוֹטוֹֹ, נינֵטוֹ דָאבוֹלי, פֵמי בֵּנוּסי

(91 דק’, איטלקית; תרגום לעברית)

מאמא רומא

2.7, 18:00

מאמא רומא

(Mama Roma)

תיאור שגרת יומה של אם אשר מתפרנסת מזנות ומנסה לחזור למוטב וליצור חיים מסודרים יותר לה ולבנה המתבגר, אך עברה מסרב להרפות ממנה, ומתברר שמאבקה לשינוי כאבוד. פאזוליני נע בין הקדושה לחטא ובין הנשגב למגוחך ומציג בעין ביקורתית את החיים בשיכונים שבפאתי רומא על רקע ההתאוששות הכלכלית בעקבות המלחמה. סרט פואטי ששואב את כוחו מהופעתה של אנה מניאני (“רומא עיר פרזות”).

 

במאי: פייר פאולו פָּאזוֹליני

שחקנים: אנה מניאני, אֶטוֹרֵה גָארוֹפוֹלוֹ, פרנקו צ’יטי

(110 דק’, איטלקית; תרגום לעברית ולאנגלית)

תיאוֹרֶמה

13.7, 20:30

תיאוֹרֶמה

(איטליה, 1968) דרמה

גבר מסתורי מופיע בחייו של תא משפחתי בורגני ומתקבל לחיקו. הוא מפתה את כולם: את המשרתת האדוקה, את הבן האמן הבינוני, את האם העצורה, את הבת הביישנית ואת האב המעונה בספקות. הזר מעניק להם תענוגות שלא ידעו את טעמם, אך יום אחד הוא נעלם כלעומת שבא ומותיר אחריו ריקנות שמעבירה אותם על דעתם.


במאי: פּייר פּאוֹלו פּאזוליני

שחקנים: טרנס סטאמפ, סילבנה מנגנוֹ, מסימו ג’ירוֹטי

 

(105 דק’, איטלקית, תרגום לעברית)

זוכה פרס השחקנית הטובה ביותר, פסטיבל ונציה 1968

לפני הסרט תתקיים הרצאה מפי אושרה שוורץ, מרצה וחוקרת קולנוע.

חיפוש אתרי צילום בפלשתינה

19.7, 20:30

חיפוש אתרי צילום בפלשתינה

Location Hunting in Palestine

(איטליה, 1965) תיעודי

לקראת צילומי “הבשורה על פי מתי הקדוש” ביקש המפיק האיטלקי הנודע אלפרדו ביני מפאזוליני ומהכומר אנדרה קרארו לערוך סיור אתרי צילום לקראת צילומי הסרט באתרים המקוריים שהוזכרו בברית החדשה. השניים יצאו למסע בן 15 יום בין ירדן, נצרת, בית לחם וירושלים וחזרו עם סרט תיעודי זה, מעין יומן מסע מצולם, שבמהלכו הבין פאזוליני שישראל מודרנית מדי ושחסרה בה הקדמוניות שלה ציפה. סרט תיעודי מפעים.

במאי: פּייר פּאוֹלו פּאזוֹליני

(65 דק’, איטלקית; תרגום לעברית)

לפני הסרט תתקיים הרצאה מפי ד”ר אוהד לנדסמן.

הבשורה ע"פ מתיאוס הקדוש

3.8, 20:30

הבשורה ע”פ מתיאוס הקדוש

Il vangelo secondo Matteo

(איטליה, 1964) תקופתי

חייו, מותו וחזרתו לחיים של ישו הנוצרי כמצע לדיון ברעיונות מרקסיסטיים. ישו מוצג כאדם פוליטי המונע מכעס על אי-צדק חברתי. הסרט מצולם ללא הגנדרנות הוויזואלית המאפיינת עיבודים אחרים של הסיפור הנודע, והפסקול, הכולל מוזיקה של יוצרים מגוונים – מבאך ועד בילי הולידיי – עושה אותו ליצירה אוניברסלית שתיגע בלב כל מי שהמחאה החברתית מרטיטה את לבו.

במאי: פּייר פּאוֹלו פּאזוֹליני

שחקנים: אנריקה אירזוקי, מרגריטה קרוזו, סוזאנה פאזוליני

(137 דק’, איטלקית; תרגום לעברית)

הערות לגבי אורסטס אפריקאי

9.8, 20:30

הערות לגבי אורסטס אפריקאי

Notes Towards an African Orestes

(איטליה, 1970) תיעודי

פאזוליני מסייר באפריקה לצורך תחקיר עבור סרט עלילתי המבוסס על “האורסטיאה” של אייסכילוס. הטרילוגיה היוונית העתיקה עסקה בדמותו של אורסטס, האיש שרצח את אמו, קליטמנסטרה, כנקמה על שרצחה את אביו, אגממנון. התפרקותה של אפריקה מהקולוניאליזם והמעבר מחברה ראשונית לדמוקרטיה מודרנית, הזכירה לפאזוליני את העיסוק ההלניסטי במעבר מחברה ארכאית לחברה דמוקרטית, זה שבא לידי ביטוי באורסטיאה. אפריקה נראתה לו כלוקיישן המושלם לסרטו, אלא שבסוף הפרויקט לא יצא לפועל ונשאר רק התחקיר הזה, בצורה של תיעוד קולנועי.

במאי: פּייר פּאוֹלו פּאזוֹליני

(73 דק’, איטלקית; תרגום לעברית)

סרטים שהוקרנו בחודש יוני 2022:

אקאטוֹנֶה

אקאטוֹנֶה

 Accattone

(איטליה, 1960) דרמה

סרט הביכורים הניאו-ריאליסטי של פאזוליני מציג את קורותיהם של רועה זונות רומאי בפרברי רומא והנשים שסביבו. אקאטונה מוצג כספק בריון נאלח, ספק גבר אציל-נפש, אך נתיב חייו מוביל אותו לחיים מקבילים לאלו של ישו הנוצרי. עמדתו של פאזוליני האמן היא חילונית, והוא שוזר ביצירתו ביקורת חריפה על הפערים בחברה האיטלקית.

במאי: פייר פאולו פאזוליני

שחקנים: פרנקו צ’יטי, סילבנה קורסיני, פרנקה פּאזוּט

(120 דק’, איטלקית, תרגום לעברית)

אדיפוס המלך

אדיפוס המלך

 Edipo Re

(איטליה, 1967) דרמה

אדיפוס, בן מלכים, חרד מעתידו כפי שהוא נראה בחלומותיו. הנביאה מדלפי, האורקל, מאיימת עליו שעתידו כרוך בשני חטאים, וניסיונו להימלט מגורלו המוסרי מתגלה כבלתי אפשרי. עיבודו החופשי של פאזוליני למחזהו של סופוקלס, שמתמקד בדימויים חזותיים פראיים וממעט בדיאלוגים, הוא סרט אלגורי על הפשיזם שהכתים את איטליה.

במאי: פייר פאולו פּאזוליני 

שחקנים: סילבנה מַנגנוֹ, פרנקו צ’יטי, אלידה ואלי

(110 דק’, איטלקית; תרגום לעברית)