מוסיקה קלאסית בקולנוע
סדרה בת 6 מפגשים / ימי שלישי 9:30 / החל מ – 21.10
מדוע בוחרים יוצרי קולנוע רבים ביצירות קלאסיות מוכרות מבית שופן, בטהובן ומוצרט לפס הקול שלהם? מהו הקסם שממשיך לרתק אותנו מאות שנים אחרי שנכתבו?
בסדרת ההרצאות ינגן יונתן בר־גיורא קטעים מהרפרטואר הקלאסי, יספר על הקשר ביניהם לבין הקולנוע, ויציג סצנות נבחרות שבהן היצירות הללו מתעוררות לחיים על המסך.
מפגש ראשון / 21/10
מרגעיו הראשונים של הראינוע – בחדר הלידה של האחים לומייר (1895), המוזיקה הקלאסית הייתה שם כדי ללוות את הרך הנולד בצלילים מוכרים. הרומן בין השניים הלך והתפתח עד הגעת הסאונד (1927) וגם כמובן אחר כך (אבל על זה נדבר בפרקים הבאים). זה התחיל עם פסנתרנים שליוו את המתרחש על המסך האילם, המשיך עם הרכבים קטנים שהלכו וגדלו, נגני וורליצר (עוגב כנסייתי שעבר שיפורים והתאמות כך שישמש את הראינוע בצורה מיטבית) ועד תזמורות סימפוניות מלאות. והיו גם מלחינים קלאסיים רבי תהילה שהלחינו מוסיקה במיוחד לסרטים אילמים.
על כל אלה נדבר (ונאזין ונצפה) במפגש הראשון בסדרה.
ייעוץ ותחקיר – אלון יודקובסקי – בית הספר לאמנויות הקול והמסך – מכללת ספיר
מפגש שני / 18/11
ב-1927 התחוללה המהפכה הגדולה בתולדות הקולנוע. הסרטים האילמים התחילו לדבר (ולשיר ולנגן!). הרפרטואר הקלאסי העצום ליווה גם את התהליך הקולנועי המרתק הזה על כל שלביו. מקטעי קונצרטים ואופרות, דרך שילוב יצירות קלאסיות ב"זמר הג'אז", הסרט שחולל מהפכה, ועוד אינספור ציטוטים, מובאות ויצירות שלמות בשלל סרטים שהשיקו את המעבר ל-"קול"+"נוע".
יונתן בר גיורא – מלחין, פסנתרן ומרצה נהדר מזמין אתכם להמשך המסע בתקופה המרתקת הזו, יקרין שלל דוגמאות וכמובן ינגן לא מעט בין לבין. בואו!
מפגש שלישי/ 16/12
במפגש השלישי בסדרה נצא לשעה קלה מאולם הקולנוע, כדי להאזין לצלילים המרתקים הבוקעים מאולמות הקונצרטים בתחילת המאה העשרים. המאה הקודמת נפתחה בסערת מהפכות וחידושים (גם) במוזיקה הקלאסית. אייבס, סטרווינסקי, שנברג, גרשווין ועוד רבים ממציאים טכניקות הלחנה חדשות, מסעירות, השוברות מסורות של שנים, ואגב כך מאתגרות מאד את הקהל הרחב, חובב המוזיקה המלודית, הנעימה לאוזן, זו שאפשר לזמזם או לשרוק בדרך הביתה. המפגש המרתק בין הקולנוע לעושר הצלילי החדש והמאתגר הזה הוא לא פחות ממסעיר. מוזיקה א-טונאלית, קולאז'ים, מיוזיק קונקריט ועוד חידושים מרתקים, קשים מאד להאזנה, מוצאים קהל של מליונים בפסקולים של סרטים. נצפה ונאזין לדוגמאות רבות הממחישות את עוצמת השידוך המפתיע הזה.
מפגש רביעי/ 20/1
הפסקולים של סטנלי קובריק. סטנלי קובריק השתמש במוזיקה קלאסית בקולנוע שלו כמו אף אחד אחר. שימוש מתוחכם – שגם מציג לקהל הרחב יצירות אולטרה מודרניות, גם לוקח יצירות קלאסיות קאנוניות ומעביר אותן דרך הפילטר הקובריקי, הכולל ביצועים מעוותים, שונים מאד מהמקור, חופש לשנות לחנים, להוסיף להם סאונדים מקוריים, לצחוק עליהן ובעיקר להניח אותן באופן גאוני על התמונה. נצפה, ננתח ונקשיב לקטעים מתוך התפוז המכני, הניצוץ, בארי לינדון, אודיסיאה 2001, ועוד.
מפגש חמישי/ 17/2
מפגש שישי/ 17/3
