מוסיקה קלאסית בקולנוע
מדוע בוחרים יוצרי קולנוע רבים ביצירות קלאסיות מוכרות מבית שופן, בטהובן ומוצרט לפס הקול שלהם? מהו הקסם שממשיך לרתק אותנו מאות שנים אחרי שנכתבו?
בסדרת ההרצאות ינגן יונתן בר־גיורא קטעים מהרפרטואר הקלאסי, יספר על הקשר ביניהם לבין הקולנוע, ויציג סצנות נבחרות שבהן היצירות הללו מתעוררות לחיים על המסך.
מפגש ראשון:
מרגעיו הראשונים של הראינוע – בחדר הלידה של האחים לומייר (1895), המוזיקה הקלאסית הייתה שם כדי ללוות את הרך הנולד בצלילים מוכרים. הרומן בין השניים הלך והתפתח עד הגעת הסאונד (1927) וגם כמובן אחר כך (אבל על זה נדבר בפרקים הבאים). זה התחיל עם פסנתרנים שליוו את המתרחש על המסך האילם, המשיך עם הרכבים קטנים שהלכו וגדלו, נגני וורליצר (עוגב כנסייתי שעבר שיפורים והתאמות כך שישמש את הראינוע בצורה מיטבית) ועד תזמורות סימפוניות מלאות. והיו גם מלחינים קלאסיים רבי תהילה שהלחינו מוסיקה במיוחד לסרטים אילמים.
על כל אלה נדבר (ונאזין ונצפה) במפגש הראשון בסדרה.
ייעוץ ותחקיר – אלון יודקובסקי – בית הספר לאמנויות הקול והמסך – מכללת ספיר
מפגש שני:
ב-1927 התחוללה המהפכה הגדולה בתולדות הקולנוע. הסרטים האילמים התחילו לדבר (ולשיר ולנגן!). הרפרטואר הקלאסי העצום ליווה גם את התהליך הקולנועי המרתק הזה על כל שלביו. מקטעי קונצרטים ואופרות, דרך שילוב יצירות קלאסיות ב"זמר הג'אז", הסרט שחולל מהפכה, ועוד אינספור ציטוטים, מובאות ויצירות שלמות בשלל סרטים שהשיקו את המעבר ל-"קול"+"נוע".
יונתן בר גיורא – מלחין, פסנתרן ומרצה נהדר מזמין אתכם להמשך המסע בתקופה המרתקת הזו, יקרין שלל דוגמאות וכמובן ינגן לא מעט בין לבין. בואו!