זוהי יצירה חברתית ואישית של הבמאי תומר הימן, שהוא גם מדריך נוער ומנהל בית קפה תל-אביבי שנקינאי למהדרין ("אורנה ואלה"). הוא מדריך בעיירה אזור, חבורת נערים שרוטים, ואינו מהסס לחשוף שריטות משלו. במשך שנתיים הוא איתם והוא מתעד את הרגעים היפים והפחות יפים שבידיו גם הם נראים יפים. תחושות ניכור, אלימות, כל אלה מקבלים משמעות אחרת תוך כדי עבודה משותפת על מחזה והצגה. וכך עולות להן שאלות של זהות מינית וחברתית, הנערים נפתחים אל תומר, אל עולמם הפנימי, אל הבלבול שבהתבגרות ואל עצמם. ומול החשיפה והפתיחות שלהם, צריך גם תומר להיפתח. עשרים וחמש שנים אחרי שכבש בסערה את מסכי הסינמטקים ואת לבבות הצופים בארץ ובעולם, סרטו של תומר הימן חוזר היום רלוונטי לא פחות — גם לאחר כברת הדרך שנעשתה.
בתום ההקרנה תתקיים שיחה עם תומר הימן, לרגל 25 השנים מאז יצא הסרט לאקרנים.