במאית: אמיי וולך
(98 דק׳, אנגלית; תרגום לעברית)
על הדימויים: קולנוע ואמנות עם ד"ר סמדר שפי - מפגש ראשון
הביאנלה לאמנות בוונציה: 105 השנים הראשונות – 1895-2000
ההיסטוריה הסוערת של הביאנלה מפתיחת התערוכה הראשונה על ידי מלך איטליה ב 1895, דרך שתי מלחמות עולם, מחאות סטודנטים, והגלובליזציה שאחרי תום (?) המלחמה הקרה. נראה כיצד מפת האמנות עברה שינוים דרמטיים, נבין את המבנה הייחודי של הביאנלה ואת האופן בו הפכה, ושימרה, את מעמדה כאירוע האמנות הבינלאומי המוביל.
הסרט "ראושנברג לוקח את ונציה" יאיר את מעבר הבכורה מאירופה לארה"ב, נקודה היסטורית קריטית שסיפורה המרתק מגולל באופן שנון ומשעשע, וגם מותיר לא מעט תהיות על ההווה.
ראושנברג לוקח את ונציה - Taking Venice
השנה היא 1964, אלה ימי המלחמה הקרה. כשהממשל האמריקני מחליט שפרס הביאנלה בוונציה חייב להגיע לאמן אמריקני, נרקם מבצע חשאי שמטרתו להבטיח את הזכייה. האמן שנבחר הוא רוברט ראושנברג — יוצר פורץ דרך שעדיין לא התקבל בחום על ידי הממסד השמרני. אוצרים, סוחר אמנות, מודיעין ויחסי ציבור חוברים יחד למהלך חסר תקדים, שבסופו ראושנברג אכן זוכה בפרס הגדול. בדיעבד, רבים טענו שהיה ראוי לו גם ללא ההתערבות הפוליטית — וראושנברג עצמו הסתייג ממנה. כך או כך, זהו סיפור מסעיר על אמנות, כוח ופוליטיקה, והאופן שבו אידיאולוגיה מבקשת לכתוב את ההיסטוריה של היצירה.
הבמאית אמיי וולך ביצעה עבודת תחקיר פנומנלית, נעזרה בשורה ארוכה של מומחים ואנשי אמנות שהיו בסוד העניינים, ויצרה סרט תיעודי מפותל וסוחף שבנוי ממש כמו מותחן הוליוודי.
