הפה הפעור (שלישי זהב) (ללא תשלום למנויים)

מוניק גוססת. תחילה בבית החולים, אחר כך בביתה. היא שוכבת במיטתה, מאבדת בהדרגה את כוחותיה ואת צלילות דעתה. בין הטיפול בה לבין שגרת חייהם, מנסים בעלה רוז'ה, בנם פיליפ ואשתו נטלי להמשיך הלאה, גם כשהמוות כבר נוכח בכל רגע.
פיאלה מתבונן בגיבוריו ללא שיפוט וללא הסברים פסיכולוגיים. הוא מציג אותם כבני אדם הלכודים בין תשוקה, אהבה, אשמה ואבל, ומגלה כיצד החיים ממשיכים להתנהל גם כשהסוף כבר ידוע. על רקע עיירה קטנה במרכז צרפת, הוא לוכד בפשטות ובדיוק את המקום שבו החיים והמוות מתקיימים זה לצד זה, כמעט בלי דרמה — פשוט משום שכך הם החיים. אחד מסרטיו הצלולים והמטלטלים ביותר של מוריס פיאלה, יצירה שמכאיבה ללב ומעוררת מחשבה זמן רב לאחר סיומה.