שלושה סיפורים אלימים, מבריקים ומשעשעים מחיי הפשע של לוס־אנג׳לס. קוונטין טרנטינו ורוג׳ר אייברי שאבו השראה מספרי הכיס הזולים משנות ה־30 וה־40, אך השפעות קולנועיות רבות ניכרות בסרט — מז׳אן־לוק גודאר ועד מריו באווה, בריאן דה־פלמה, מרטין סקורסזה ואלפרד היצ׳קוק וכמובן הקולנוע הקוריאני שבשנות התשעים היה בגדר סוד שמור לסינפילים. יותר משלושים שנה לאחר יציאתו, הדיאלוגים נותרו חדים ושנונים, אך נלווה להם גם גוון פיוטי־מלנכולי: תחושה שכל הדמויות פוחדות למות, וגם כשאש המוות מגיעה — יוצרי הסרט מתערבים ומאפשרים להן להמשיך לחיות.