בריסל, מאי 1940. ברה, צעיר ביישן בן 18, נשבה בקסמו של עולם הצלילים — ובעיקר בהמצאה החדשה שמשנה את חיי היומיום: הרדיו. בעזרת דודו הוא מתקבל להתמחות בתחנת הרדיו הלאומית, וכאשר טכנאי הקול מת במפתיע, הוא מוצא את עצמו אחראי ליצירת עולמות שלמים דרך צליל בלבד. במקביל מגיעה לאולפנים אלזה, שחקנית צעירה ונחושה, והשניים יוצרים יחד תסכיתים מלאי דמיון — מפלט רגעי מהמציאות המתקרבת אל סיפה של פלישה נאצית. בתוך המתח והאי־ודאות, נרקם ביניהם גם סיפור אהבה עדין. הבמאי הפלמי פרנק ון פאסל מגיש דרמה פיוטית על כוחם של קול ודמיון — ועל יצירה כאקט של הישרדות ברגעים שבהם נדמה שאין מוצא.