הבשורה על פי מתיאוס הקדוש

ישו של פזוליני הוא איש פוליטי המונע ע"י הכעס על אי צדק חברתי. הנסים מוצגים כפשוטם, ללא הסבר ויופיו של הסרט נובע מהפשטות שלו, כשהנופים של איטליה והשחקנים הלא מקצועיים הופכים את הסיפור לאמין ומרענן. "אינני מעוניין בחילול הקודש, בניפוץ אלילים. זוהי אופנה שאני מתעב – אופנה זעיר־בורגנית. אני כן מעוניין לקדש דברים ככל האפשר, להעניק להם הילה מיתית. משום כך רציתי להביא את סיפורו של ישו לא כפי שהיה אלא בתוספת אלפיים שנה של תרגום נוצרי, של סיפורים על חייו ומיתולוגיזציה של אישיותו". (פאזוליני).