האופרטה הקומית הסוחפת של ז'אק אופנבך לוקחת את המיתוס היווני על הלנה מטרויה — והופכת אותו לפארסה שובבה, מלאת תשוקה ותחכום. הלנה, האישה היפה בעולם, נקרעת בין חובתה כמלכה לבין תשוקתה לפריס, נסיך טרויה המסתורי. בעוד חצר המלוכה רוחשת מזימות ותחבולות, האהבה האסורה הופכת למשחק מסוכן — ולניצוץ שיצית את מלחמת טרויה. אופנבך מגיש כאן סאטירה מבריקה, החותרת תחת “פרות קדושות” של התרבות המערבית: הוא מגחיך את המיתוס המכונן והופך אותו לחגיגה היתולית, נועזת ומשוחררת. לא במקרה עוררה היצירה התנגדות מצד הממסד, אך דווקא הומורה החריף הפך אותה לאהובת הקהל.