במאי: יאיר לב
(73 דק', עברית)
"בבוכנוואלד לא היה לי רע כלל. חיי עברו שם בבטלה, כמעט כמו סנטוריום. לעומת זאת באושוויץ היה רע מאד. האוכל שם היה מזופת". משפט ציני-עד להחריד זה, זה מאפיין את צורת ההסתכלות של הוגו לב, אבי, על חוויותיו בשואה בפרט ועל החיים בכלל. סיפורי השואה של אבי הם תערובת של מעשיות מזעזעות מחד (אותם מן הסתם הורגל העולם לשמוע) ומאידך, אנקדוטות משונות, חלקן משעשעות (!) המחזירות את אירועי השואה אל גבולות התפיסה האנושית ומרוקנות אותם מאותן תפיסות מטפיזיות, המנסות לתרץ את השואה כמקרה חריג ובלתי ניתן להבנה אנושית. באמצעות שיחותי עם אבי על השואה ומעקב צמוד אחר אורח חייו בהווה, על רקע נופי תל אביב, תיחשף חלקת חיים פרטית אמנם, אך בד בבד בעלת מסר אוניברסלי בדבר יכולת ההתמודדות עם הסבל האנושי. כדי להרחיב את היריעה ולהבין טוב יותר את השואה ואת ההישרדות בה, כולל הסרט גם מפגשים עם דודי וילי, אף הוא ניצול שואה. אך הסרט "הוגו" הוא גם סרט של במאי ישראלי, בן "הדור השני", המנסה להבין לא רק את משמעות השואה בחייו, אלא גם את משמעות הקשר הגורלי בין אב לבנו באמצעות המדיום האהוב כל כך על שניהם – הקולנוע". (יאיר לב). הסרט "הוגו" היה הסרט הראשון שנעשה בארץ ובו במאי בן "הדור השני" מספר בגוף ראשון את סיפור ההישרדות של משפחתו הקרובה. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בירושלים ב1989 ומיד אחר כך הוקרן במשך חודש ימים בסינמטק תל אביב. ב1990 הוא נבחר להשתתף בפסטיבל ברלין ובאותה שנה השתתף בפסטיבל שיקגו, מונטריאול וברבים נוספים ברחבי העולם.
בתום ההקרנה תקיים שיחה עם יאיר לב, יוצר הסרט.
